פסק-דין בתיק פר"ק 20159-12-09

מונח בפניי ערעורו של מר תומר ברזיק (להלן: "המערער"), עובד לשעבר בחברת איי.טי.פרו-דנשיר טכנולוגיות (להלן: "החברה") על החלטת המנהל המיוחד לנכסי החברה בעניין תביעת החוב שהוגשה על ידי המערער.

1.         המערער טוען כי עבד בחברה מיום 1.6.2006 ועד ליום 31.8.08.

            החברה לא שילמה למערער שכר עבור החודשים מאי ויוני 2008 בסך של 23,690 ש"ח.

כמו גם לא הפקידה בקופות השונות חלק מהסכומים שהפחיתה משכרו של העובד.

בהסכם סיום ההעסקה בין המערער לחברה (הסכם מיום 8.9.08) הוסכם בין הצדדים כי התשלומים אשר לע הועברו לקופות ישולמו למערער עד לחודש אוקטובר 2008 אולם חרף בקשות חוזרות ונשנות תשלומים אלו לא הועברו למערער.

            הסכם סיום ההעסקה הנ"ל מבטיח לעובד כי ישולמו לו פיצויי פיטורין לאחר שיעמוד בתנאים מסוימים אולם אף לאחר שמילא אחר התנאים לא שולמו לו פיצויי הפיטורין בהתאם להסכם.

            עם סיום העסקתו של המערער בחברה עקב התפטרותו, המשיך המערער לספק לחברה שירותים שונים, ובעצם המשיך לבצע לכאורה את אותה העבודה כפי היה קודם לכן, אלא שכעת נעשתה העבודה כנגד חשבוניות כאשר המערער עובד תחת חברת "תומר ברזיק" בע"מ.

החברה נקלעה לקשיים ופורקה במרץ של שנת 2010.החל מחודש פברואר 2009 חדלה החברה לשלם לעובד את שכרו עד לסיום עבודתו בחודש נובמבר של שנת 2009.

לעניין זה של שכר המערער בשנת 2009 (חרף סיום העסקתו ב31.8.08), טוען המערער כי באותו היום בו נחתם הסכם סיום ההעסקה בין המערער לחברה, נחתם גם הסכם למתן שירותים בין העובד לחברה במסגרתו, לטענת המערער, בעצם דרשה החברה מן העובד להמשיך ולבצע את עבודתו אצלה בדיוק באותו האופן בו פעל כאשר היה עובד מן המניין.

המערער ממשיך וטוען כי לאור העובדה שהמשיך דה- פקטו באותה עבודה בדיוק כאשר הוא מספק את השירותים לחברה באופן אישי ובלעדי, ואף המשיך להשתמש בכלי העבודה שניתנו לו על יד החברה (רכב, טלפון, מחשב) הרי שהמערער עומד במבחן ההשתלבות ולפיכך ייחשב כעובד של החברה.

            עד כאן טענות המערער. 

2.         המנהל המיוחד טוען כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל איחור במועדים. לשיטתו הוגש הערעור בחלוף המועד האחרון וזאת מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. כאמור, לטענתו:

א.         השכר המבוקש בעבור שנת 2009: הסכם ההעסקה שצורף לתביעת החוב הינו הסכם שנעשה בין המערער לבין חברת דנשיר מערכות בע"מ אשר איננה החברה שבפירוק וכתב הערעור עוסק בחברת איי.טי.פרו בע"מ בלבד.

הסכם ביום ההעסקה שצורף לערעור מעיד על סיום ההעסקה ביום 31.8.11, אי לכך נדחתה התביעה לשכר בשנת 2009.

ב.         הבקשה לתשלומים נוספים ופיצויי פיטורין- המערער התפטר מעבודתו בחברה וקיבל את מלוא הפיצויים מהחברה כאמור בסעיף 2.5 להסכם.

3.         אשר לטענתו של המנהל המיוחד בנוגע לאיחור במועדים; לטענת המנהל המיוחד הוגש הערעור באיחור, שלא בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה ההחלטה לנושה וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 76(ד) לתקנות פשיטת הרגל.

ברם, אני מצטרפת לעמדת הכנ"ר ולעמדתו של המערער על פיהן הוגש הערעור במועדו, כקבוע בתקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל וזאת נוכח העובדה כי סעיף 76(ד) הקובע סד זמנים של חמישה עשר יום לערעור עוסק בערעורו של נושה על החלטת נאמן בבקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב, להבדיל מערעור על ההחלטה לגופה של תביעת החוב עליה ניתן להגיש ערעור בתוך 45 ימים.

4.         תביעת החוב לגופה;